• עולם הילדים
• הידעת
• הַמְחָשָׁה מִשָּׁמַיִם | הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל

הַמְחָשָׁה מִשָּׁמַיִם | הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל

מאת הרב אברהם אוחיון

בְּאֶחָד מִן הַיָּמִים יָשַׁב רַבִּי חַיִּים כְּהֶרְגֵּלוֹ וְלָמַד. בְּאוֹתָהּ הָעֵת הָיָה עָסוּק בְּלִמּוּד הִלְכָתִי שֶׁל סִימָנֵי טָהֳרָה בְּעוֹפוֹת וּבִשְׁרָצִים, וְהוּא הִתְיַגַּע רַבּוֹת בַּסּוּגְיָה הַנִּלְמֶדֶת. בְּכָל חַיָּה, שֶׁרֶץ וְעוֹף הָיָה צוֹלֵל לְעָמְקָהּ שֶׁל הֲלָכָה, דָּן בְּכָל הַפְּרָטִים הַמַּרְכִּיבִים אוֹתָהּ, וּמוֹצֵא סִמּוּכִין לְכָל פְּרָט בַּהֲלָכָה. וְאָז, בְּמַהֲלַךְ לִמּוּדוֹ, הִגִּיעַ לְבֵרוּר וּלְלִבּוּן סֻגְיַת הָאַרְבֶּה, שֶׁכַּיָּדוּעַ הִנּוֹ שֶׁרֶץ טָהוֹר, אוּלָם מִשּׁוּם שֶׁאֵין מָסֹרֶת בְּיָדֵינוּ, אֵין אָנוּ אוֹכְלִים אוֹתוֹ כַּיּוֹם. רַבִּי חַיִּים קַנְיֶבְסְקִי הָיָה חָפֵץ מְאוֹד לָדַעַת כֵּיצַד נִרְאִים סִימָנֵי הַטָּהֳרָה שֶׁל הָאַרְבֶּה, לְשֵׁם כָּךְ בִּקֵּשׁ מִנֶּכְדָּתוֹ שֶׁתָּבִיא לוֹ אֶת סֵפֶר הַלִּמּוּד בְּטֶבַע, שֶׁבּוֹ הִיא לוֹמֶדֶת בְּכִתָּתָהּ עַל בַּעֲלֵי הַחַיִּים וְהָעוֹפוֹת הַשּׁוֹנִים. שָׁם - חָשַׁב רַבִּי חַיִּים - יוּכַל לִרְאוֹת כֵּיצַד נִרְאֶה הָאַרְבֶּה, אֵיזוֹ צוּרָה יֵשׁ לִכְנָפָיו וּלְרַגְלָיו, וְעַל פִּי זֶה לִלְמֹד וּלְהָבִין אֶת סִימָנֵי טָהֳרָתוֹ.

אוּלָם גַּם לְאַחַר שֶׁעִיֵּן בַּסֵּפֶר שׁוּב וָשׁוּב, וּבָדַק הֵיטֵב אֶת הַתְּמוּנוֹת שֶׁמּוֹפִיעוֹת בּוֹ, לֹא הִצְלִיחַ לְהַגִּיעַ לְבֵרוּר מַקִּיף שֶׁל צוּרָתוֹ וְסִימָנֵי הַטָּהֳרָה שֶׁלּוֹ, חִפֵּשׂ וּבָדַק בִּסְפָרִים אֲחֵרִים, וְאַף נֶעֱזַר בְּנֶכְדּוֹ שֶׁהִשִּׂיג לוֹ תְּמוּנָה מִתּוֹךְ אֶנְצִיקְלוֹפֶּדְיָה שֶׁל הָאַרְבֶּה לְסוּגָיו. אַךְ לַמְרוֹת הַכֹּל, לֹא מָצָא רַבִּי חַיִּים אֶת מְבֻקָּשׁוֹ, וְהֵצֵר עַל כָּךְ בְּיוֹתֵר, הוּא פָּנָה לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּתְחִנָּה שֶׁיָּאִיר אֶת עֵינָיו בִּכְדֵי שֶׁיּוּכַל לְהָבִין אֶת כָּל צְדָדֵי הַהֲלָכָה וּפְרָטֶיהָ.

לְפֶתַע, כְּמוֹ בְּהַזְמָנָה, נָחַת לְפֶתַע חָגָב יְרַקְרַק וְנָח עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן בְּסָמוּךְ לַמָּקוֹם בּוֹ יָשַׁב רַבִּי חַיִּים וְלָמַד. רַבִּי חַיִּים, שֶׁהִבִּיט לְרֶגַע לַחַלּוֹן, הִבְחִין בַּחֶרֶק הַמְּעוֹפֵף שֶׁכְּאִלּוּ חִכָּה לָרֶגַע שֶׁרַבִּי חַיִּים יִפְנֶה אֵלָיו, שֶׁכֵּן חָגָב שֶׁל יָמֵינוּ, לְפִי דֵּעוֹת מְסֻיָּמוֹת, הוּא הוּא הָאַרְבֶּה שֶׁעָלָיו מְדַבֶּרֶת הַתּוֹרָה. רַבִּי חַיִּים חָשׁ כְּאִלּוּ מִשָּׁמַיִם שָׁלְחוּ לוֹ דֻּגְמָה מוּחָשִׁית לַסּוּגְיָה בָּהּ הוּא עוֹסֵק כָּעֵת. הוּא הִתְקָרֵב לַחַלּוֹן וְהִבִּיט בָּאַרְבֶּה מִכָּל צְדָדָיו, הִבְחִין בְּדִיּוּק בְּאֹפֶן הִלּוּכוֹ, בְּצוּרַת הַכְּנָפַיִם וּבְמַרְאֵה הָרַגְלַיִם שֶׁלּוֹ, וְכָךְ יָכוֹל הָיָה לְהָבִין סוֹף סוֹף אֶת סִימָנֵי הַטָּהֳרָה וּלְמָה הִתְכַּוְּנָה הַתּוֹרָה. רַק כַּאֲשֶׁר סִיֵּם רַבִּי חַיִּים לְהִתְעַמֵּק בְּצוּרָתוֹ שֶׁל הָאַרְבֶּה, נִפְרַד מִמֶּנּוּ הֶחָגָב וּפָרַח בַּחֲזָרָה אֶל מֶרְחֲבֵי הָאֹפֶק.