ארבעת המינים בערב פסח | הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל
ארבעת המינים בערב פסח | הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל
מאת הרב אברהם אוחיון
מָרָן שַׂר הַתּוֹרָה מַקְפִּיד עַל קוֹצוֹ שֶׁל יוּ"ד בְּכָל הֲלָכָה וּמִנְהָג. אֵין הוּא מְשַׁנֶּה מִמִּנְהַג אֲבוֹתָיו, וְלוּ כְּהוּא זֶה.
כָּךְ, לְמָשָׁל, מַקְפִּיד רַבִּי חַיִּים עַד מְאוֹד עַל מִנְהַג יִשְׂרָאֵל לִשְׂרֹף אֶת אַרְבַּעַת הַמִּינִים עִם הֶחָמֵץ בְּעֶרֶב פֶּסַח.
בְּכָל שָׁנָה בּוֹדֵק רַבִּי חַיִּים אֶת הֶחָמֵץ בְּלֵיל בְּדִיקַת חָמֵץ בְּמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת, בַּחוֹרִים וּבַסְּדָקִים. רַק לְאַחַר מִכֵּן הֲרֵי הוּא עוֹלֶה עַל יְצוּעוֹ לִשְׁנַת לַיְלָה קְצָרָה.
זוֹ, אַגַּב, הָיְתָה הַסִּבָּה לְכָךְ, שֶׁכַּאֲשֶׁר חִפֵּשׂ אַחַר דִּירָה לִמְגוּרִים, בִּקֵּשׁ רַבִּי חַיִּים לְהִתְגּוֹרֵר בְּדִירָה קְטַנָּה, עַל מְנָת שֶׁבְּדִיקַת הֶחָמֵץ לֹא תִּגְזֹל מִמֶּנּוּ אֶת כָּל שְׁעוֹת הַלַּיְלָה...
וְאוּלָם, בְּאוֹתָהּ שָׁנָה עָלֶיהָ נָסוֹב סִפּוּרֵנוּ, לֹא מָצָא רַבִּי חַיִּים אֶת אַרְבַּעַת הַמִּינִים. בְּמַהֲלַךְ הַשָּׁעוֹת הָאֲרֻכּוֹת שֶׁהִשְׁקִיעַ בִּבְדִיקַת חָמֵץ – לֹא הִבְחִין בְּאַרְבַּעַת הַמִּינִים, וְגַם לְאַחַר שֶׁנִּסְתַּיְּמָה בְּדִיקַת הֶחָמֵץ, כַּאֲשֶׁר פָּנָה רַבִּי חַיִּים לָתוּר אַחַר אַרְבַּעַת הַמִּינִים, לֹא מְצָאָם.
בְּנֵי הַבַּיִת הִצְטָרְפוּ לַחִפּוּשִׂים. הֵם חִפְּשׂוּ מֵאֲחוֹרֵי הָאֲרוֹנוֹת, מֵעֵבֶר לַדְּלָתוֹת, בְּפִנּוֹת נִסְתָּרוֹת. וְאוּלָם, לְלֹא הוֹעִיל. אַרְבַּעַת הַמִּינִים נֶעֶלְמוּ כְּאִלּוּ בָּלְעָה אוֹתָם הָאֲדָמָה.
"אוּלַי יְוַתֵּר הָרַב הַשָּׁנָה עַל הַמִּנְהָג?" שָׁאֲלוּ בְּנֵי הַבַּיִת. הֵם חָשְׁשׁוּ לִשְׁלוֹמוֹ שֶׁל רַבִּי חַיִּים, שֶׁהִתְעַקֵּשׁ לְהַמְשִׁיךְ וּלְחַפֵּשׂ אַחַר אַרְבַּעַת הַמִּינִים. אַךְ מָרָן לֹא אָבָה לִשְׁמֹעַ.
"עָלַי לִמְצֹא אֶת אַרְבַּעַת הַמִּינִים, וִיהִי מָה! זֶהוּ מִנְהָג חָשׁוּב, וְאֵינִי מִתְכַּוֵּן לְבַטְּלוֹ!" אָמַר בְּתֹקֶף.
וְאָכֵן, בְּמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת עוֹד הִמְשִׁיךְ רַבִּי חַיִּים לְחַפֵּשׂ אַחַר אַרְבַּעַת הַמִּינִים. לְבַסּוֹף, בְּשָׁעָה שָׁלוֹשׁ לִפְנוֹת בֹּקֶר, עָלְתָה הַהַשְׁעָרָה בְּמֹחוֹ, כִּי אוּלַי הִשְׁלִיךְ מִי מִבְּנֵי הַבַּיִת בְּטָעוּת אֶת אַרְבַּעַת הַמִּינִים לְפַח הָאַשְׁפָּה בְּמַהֲלַךְ הַנִּקָּיוֹן לִקְרַאת בְּדִיקַת הֶחָמֵץ.
שְׁעַת לִפְנוֹת בֹּקֶר הָיְתָה, כַּאֲשֶׁר רַבִּי חַיִּים יָרַד אֶל פַּח הָאַשְׁפָּה שֶׁבְּסָמוּךְ לַבִּנְיָן. וְאוֹ אָז, אוֹרוּ עֵינָיו. אָכֵן כֵּן, מֵאֲחוֹרֵי פַּח הָאַשְׁפָּה נָחוּ לָהֶם אַרְבַּעַת הַמִּינִים.
"עַכְשָׁו אֶפְשָׁר לָלֶכֶת לִישֹׁן!" אָמַר רַבִּי חַיִּים בְּחִיּוּךְ שֶׁל סִפּוּק. הוּא אָחַז בְּאַרְבַּעַת הַמִּינִים בְּחֶרְדַת קֹדֶשׁ, הֶעֱלָה אוֹתָם אֶל הַדִּירָה, וְעָלָה עַל יְצוּעוֹ לִשְׁנַת לַיְלָה קְצַרְצָרָה.