שק מלא מטבעות זהב | הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל
שק מלא מטבעות זהב | הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל
מאת הרב אברהם אוחיון
הַיְּהוּדִי שֶׁנִּכְנַס אֶל חַדְרוֹ שֶׁל מָרָן שַׂר הַתּוֹרָה, הָיָה נִרְאֶה שָׁבוּר וּמְדֻכָּא.
"כְּבוֹד הָרַב", פָּתַח לְלֹא שְׁהִיּוֹת, "מַצָּבִי קָשֶׁה בְּיוֹתֵר. לָאַחֲרוֹנָה נִקְלַעְתִּי לְחוֹבוֹת כְּבֵדִים שֶׁל לְמַעְלָה מִמֵּאָה וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף שְׁקָלִים, וְאֵינִי יוֹדֵעַ כֵּיצַד אוּכַל לַעֲמֹד בָּהֶם!"
רַבִּי חַיִּים הִקְשִׁיב לִדְבָרָיו שֶׁל הָאִישׁ, הִתְעַנְיֵן בְּאָרְחוֹת חַיָּיו, וּלְבַסּוֹף הוֹרָה: "תַּעֲבֹר דִּירָה! הַמָּקוֹם בּוֹ אַתָּה מִתְגּוֹרֵר אֵינוֹ טוֹב לְחִנּוּךְ יְלָדֶיךָ!"
"אָכֵן, כְּבוֹד הָרַב", הֵגִיב הָאִישׁ בְּשֵׁפֶל קוֹל, "לָאַחֲרוֹנָה הֻצַּע לִי לִרְכֹּשׁ שֶׁטַח בְּגִבְעָתַיִם וְלִבְנוֹת עָלָיו אֶת בֵּיתִי, אוּלָם כְּדֵי לִקְנוֹת אֶת הַשֶּׁטַח אֶצְטָרֵךְ לָקַחַת הַלְוָאָה נוֹסֶפֶת, וְנִרְאֶה לִי שֶׁהַדָּבָר יִקְשֶׁה עָלַי עוֹד יוֹתֵר".
אֶלָּא שֶׁרַבִּי חַיִּים הָיָה נֶחֱרָץ. "תַּעֲבֹר דִּירָה, וְה' יַעֲזֹר שֶׁתִּמְצָא כֶּסֶף לְכַסּוֹת אֶת כָּל הַחוֹבוֹת!"
הַשּׁוֹאֵל לֹא הָיָה צָרִיךְ יוֹתֵר מִכָּךְ. הוּא קִבֵּל עַל עַצְמוֹ לְמַלֵּא אַחַר דְּבָרָיו שֶׁל רַבִּי חַיִּים, הִתְבָּרֵךְ בִּ"בְרָכָה וְהַצְלָחָה", וְיָצָא לְדַרְכּוֹ.
חֹדֶשׁ יָמִים חָלַף, וְהָאִישׁ הוֹפִיעַ בַּשֵּׁנִית בְּחַדְרוֹ שֶׁל רַבִּי חַיִּים. הַפַּעַם אָחַז בְּיָדָיו שַׂקִּית כֵּהָה, מְלֻכְלֶכֶת בְּחוֹל, וּפָנָיו הִסְגִּירוּ כִּי הוּא נָתוּן בְּהִתְרַגְּשׁוּת עֲצוּמָה.
"הַאִם הָרַב מְזַהֶה אוֹתִי?" שָׁאַל, וּמִבְּלִי לְהַמְתִּין לִתְשׁוּבָה פָּתַח וְסִפֵּר: "לִפְנֵי כְּחֹדֶשׁ הָיִיתִי כָּאן, סִפַּרְתִּי עַל חוֹבוֹתַי הַכְּבֵדִים, וְהָרַב הוֹרָה לִי לַעֲבֹר דִּירָה, וּבֵרְכַנִי שֶׁבְּעֶזְרַת ה' אֶמְצָא כֶּסֶף לִסְגֹּר אֶת כָּל הַחוֹבוֹת!"
"בָּאתִי לְבַשֵּׂר לָרַב, שֶׁהַבְּרָכָה הִתְקַיְּמָה, פְּשׁוּטָה כְּמַשְׁמָעָהּ!" אָמַר.
"נָטַלְתִּי הַלְוָאוֹת וְרָכַשְׁתִּי אֶת הַשֶּׁטַח, וְלִפְנֵי כַּמָּה יָמִים עָלִינוּ עִם טְרַקְטוֹר לְיַשֵּׁר אֶת הָאֲדָמָה. וְהִנֵּה, אֶתְמוֹל, בְּמַהֲלַךְ הַחֲפִירָה הָרִאשׁוֹנָה, נִתְקְלוּ הַפּוֹעֲלִים שֶׁלִּי בַּשַּׂקִּית הַזּוֹ!"
הָאִישׁ פָּתַח אֶת הַשַּׂקִּית הַמְּאֻבֶּקֶת, וְחָפַן מִתּוֹכָהּ... מַטְבְּעוֹת זָהָב נוֹצְצִים!
"כְּבוֹד הָרַב, הַשַּׂקִּית הַזּוֹ מְכִילָה מֵאָה וַחֲמִשִּׁים מַטְבְּעוֹת זָהָב, שֶׁמַּאן דְּהוּא הִטְמִין בָּאֲדָמָה, כְּכָל הַנִּרְאֶה, לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת! כָּל מַטְבֵּעַ כָּזוֹ, שָׁוָה כַּיּוֹם אֶלֶף שְׁקָלִים! בְּסַךְ הַכֹּל יֵשׁ כָּאן בְּדִיּוּק מֵאָה וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף שְׁקָלִים, בְּדִיּוּק כִּסְכוּם הַחוֹבוֹת שֶׁאֲנִי חַיָּב!"
"הַבְּרָכָה הִתְקַיְּמָה!" הִתְרַגֵּשׁ הָאִישׁ וְעֵינָיו נָצְצוּ דְּמָעוֹת, וְכָל הַנּוֹכְחִים נִסְחֲפוּ בְּהִתְרַגְּשׁוּתוֹ. כֻּלָּם, לְבַד מֵרַבִּי חַיִּים, שֶׁהֵגִיב בְּשַׁלְוַת הַנֶּפֶשׁ: "שֶׁיִּהְיֶה בְּרָכָה וְהַצְלָחָה!".